האם יש תיאום מקצועי בין ניהול רכש בחברה לבין ההנהלה ?

על מנת לשלב את ארגון רכש באסטרטגיה הארגונית יש להבין את השפה בה משתמשת הנהלה בכירה.

להלן שלושה מושגים חשובים אשר נמצאים בשימוש ההנהלה בכירה

רווח למניה (EPS) הוא אולי היעד הגלוי ביותר של הנהלה שמנייתה נסחרת. אנליסטים בשוק הפיננסי מפרסמים את הציפיות לרווחי מניה ובעלי מניות החברה מעריכים את ביצועי הניהול הבכיר על בסיס רווח למניה לעומת הציפיות. רווח למניה מחושב על פי חלוקת רווחי החברה לפי מספר מניות המונפקות למשקיעים. רכש יכול להשפיע חיובית על הרווח למניה על ידי הגדלת החסכונות שתורמים באופן וודאי לרווחים.

מחלקות רכש מובילות מדווחות על חסכון ברווח למניה. לדוגמא: אם הרכש חסך 2 מליון דולר ולחברה היו 100 מליון מניות שטרם נפרעו, הרכש יכול לטעון שתרם $0.02 עבור רווח למניה של החברה.

בכירים EBITDA מבטאים לעיתים קרובות את ראשי התיבות של הללו כאילו היו בעצם מילה. ראשי התיבות הללו מייצגים מונח החשבונאות "רווחים לפני ריבית, מיסים , פחת וחובות אבודים". זהו אומדן של הרווחיות תפעולית בנטרול השפעות והחלטות פיננסיות.

EBITDA מתמקדת בהשפעה על ההוצאות התפעוליות שבהם הרכש יכול להשפיע. עקב כך מספר מחלקות רכש בחברות מובילות מדווחות על חסכון בעלויות וכך שיפרו את ה-EBITDA

כאשר הנהלה בכירה מוציאה סכום מסוים של כסף היא הייתה רוצה לראות החזר רב יותר של כסף שחוזר מההשקעה לארגון על ידי עלייה בהכנסות או בהקטנת עלויות. הקונספט הזה קרוי החזר על השקעה או ROI נדון ROI לעיתים קרובות כמושג של משך הזמן הדרוש להחזר ההוצאות. גם מחלקת הרכש נמדדת במדד ROI

מנכ"לים או סמנכ"לי כספים מעדיפים לראות את ההחזר על ההשקעה עוד באותה שנת כספים. כאמור לעיל חלק ממחלקות הרכש נמדדות על פי הרווח למניה שלהם. על סמך זה ההנהלה הבכירה עשוייה לקבוע את כדאיות בנית מחלקת רכש פנימית לארגון בהתחשב בעלות המחלקה שכוללת: משכורות, הטבות, שטחי משרדים וכו`- ומול העלות למדוד את רמת החיסכון שנוצרה מבניית מחלקת רכש פנימית בהתייחס לעובדה שהחסכונות יהיו מעבר לעלויות כוח אדם וניהול שוטף של המחלקה.